אתגרשת 4

מערך השיעור שלי יעסוק בהצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"א-2011

מטרות השיעור:
• היכרות עם המושגים-פליטים, מסתננים
• היכרות עם הבעייתיות במצב הקיים בישראל שהביא להצעת חוק זו
• בחינת החוק המוצע-האם החוק מציע פתרון? האם ניתן לחשוב על פתרון אחר לבעיה?

דברי פתיחה:
האם ישראל הפכה לארץ המקלט הלא רשמית של מבקשי המקלט מאפריקה? בתחילת השבוע חצה המסתנן ה-10,000 עם חבריו את הגבול הפרוץ עם מצרים - מספר כפול ממספר המסתננים שנכנסו ארצה בשנה שעברה כולה. לאור הערכת רשות האוכלוסין וההגירה לפיה בסך הכל שוהים בישראל למעלה מ-30 אלף שוהים בלתי חוקיים שמפוזרים על פני המפה כולה, שר הפנים אלי ישי שיגר פנייה דחופה למשרד הביטחון בה הוא דורש לזרז את הקמת המכשול בגבול המצרי מתוך 10,000מסתננים מאפריקה לישראל מתחילת השנה. יחסה של מדינת ישראל לעובדים זרים בכלל ולמהגרי עבודה שחדרו לישראל באופן בלתי חוקי בפרט מעורר מחלוקות רבות בישראל.
תושבי דרום תל אביב שם גרים מהגרי עבודה ומסתננים רבים מחו על אזלת ידה של הממשלה ותבעו לגרש את המסתננים,מנגד יש ציבור רחב אשר מוחה כנגד גילויי הגזענות וביטויי שנאת הזרים בישראל.
"מאות תושבי דרום תל אביב הפגינו בשוק התקווה נגד המסתננים האפריקאים המתגוררים בשכונותיהם. ההפגנה התקיימה בכותרת "די לפחד בשכונות, להחזיר את המסתננים הביתה". המפגינים קראו לממשלה לגרש את המסתננים ולבעלי הבתים לא להשכיר להם דירות. בהפגנה השתתפו גם כמה עשרות פעילי ימין קיצוני שאינם תושבי העיר". מאות הפגינו בת"א: "לגרש את המסתננים הביתה"
כיצד אם כן יש לטפל בבעיה? האם יש כאן בכלל בעיה?

נמשיך בהקרנת הסרטון מצ"ב מתוך הטלוויזיה החברתית, הסרטון שלפניכם הינו חלק מקמפיין המתנגד להצעת הוק נגד הסתננות, צפו בסרטון הקצר והתייחסו לשאלות הבאות-
http://tv.social.org.il/social/2011/11/10/mistanenim
• כיצד מציגים בסרטון את הצעת החוק?
• מה כוללת הצעת החוק על פי הדובר בסרטון?
• מדוע מתנגד הדובר בסרטון לחוק במתכונתו המוצעת?
• כיצד מגדירים בסרטון מיהו פליט?

סיכום:
לפנינו הצעת חוק שנויה במחלוקת, ויש צורך לראות את שני הצדדים של המטבע, חשוב לנסות ולהציע פתרון לבעיה ולשים לב להבדל בין פליטים לבין מבקשי עבודה, גם בסרטון ישנה הבחנה דומה.

אתגרשת 3

בעיני זהו רעיון פתאטי, מגוחך. יש נושאים חשובים הרבה יותר לעסוק בהם מאשר חיבוק כזה או אחר של חברי הכנסת עם עצמם. מה גם שזהן מעשה ריק מתוכן מכיוון שהתנהגותם במשכן יום-יום מוכיחה שהם רחוקים מאד מחיבוקים.....הרי החיבוק לא יגרום פתאום לקירוב לבבות ועמדות ופיוס היסטורי....
העובדה שמעט מאד ח"כים השתתפו בסופו של דבר מלמדת על כך שגם הם רואים בעניין משהו מגוחך, בזבוז זמן כך נאמר גם כמה פעמים בכתבה. הם לא מוכנים ליצור מצג שווא של אחווה עם אנשים שאין להם איתם שום אחווה.

פניה אל הרגש הוא דבר שקורה לדעתי כמורה ומחנכת פעמים רבות באופן לא מודע, בעיקר זה בולט במהלך שיעור חברה, טיולים וכו'. הקשר שלי עם כיתת החינוך שלי נבנה דרך המימד הרגשי כמו היכרות אישית מעמיקה (מי החברים של התלמידים שלי, מה הם אוהבים לעשות בשעות הפנאי וכו').

אתגרשת 2

רונית תירוש-קדימה, לא בקואליציה. אשת חינוך שכיהנה בעבר כמנכ"לית משרד החינוך, נשואה ואמא לשלושה. זו קדנציה שנייה שלה בכנסת והיא חברה בועדות החינוך והכספים בהן היא פועלת למען נושאים שונים כגון-הקטנת כיתות הלימוד בגילאי א-ב, הכרה בהוצאות מטפלת כהוצאה מוכרת ועוד. הקימה את השדולות לקידום החינוך והספורט וחברה בשדולה לבטיחות בדרכים.
אורלי לוי-אבקסיס-ישראל ביתנו, בקואליציה. ילידת בית שאן, ספגה מודעות פוליטית כבר בהיותה ילדה (בתו של דוד לוי). משפטנית בהשכלה ומתגוררת היום בקיבוץ מסילות בעמק בית שאן, נשואה ואם לשלושה. בכנסת היא חברה בועדות העבודה, רווחה ובריאות ועוסקת ברווחתם של ילדים ובני נוער בסיכון.
http://it.themarker.com/tmit/article/17915
ח"כ רונית תירוש דרשה ממשרד החינוך להציג בהקדם תוכנית לדיגיטציה של ספרי הלימוד.

אתגרשת 1

מטרת הסרטון היא היכרות עם עבודת הכנסת ועם ההיסטוריה של הכנסת
הסרטון מוצלח מאד בעיני, מעביר תחושה לצופה כאילו הוא נוכח במבנה ובהתרחשות בו. הסרטון מעביר את התחושה כבדת המשקל של העול המוטל על חברי הכנסת בהיותם מייצגי החברה בה אנו חיים. שילוב הפרטים ההיסטורים משמעותי מאד בעיני, הוא חושף בפני הצופים את מה שמתרחש במשכן מאז קום המדינה.
הייתי בוחרת להראות לתלמידי את הסרטון, והייתי גם מעמידה אותו באור ביקורתי-מה הפער בין הצגת הכנסת בסרטון לכיצד אנחנו רואים היום את הכנסת? (עיין ערך אירועי הימים האחרונים....)
דברים חדשים רבים בעקבות הסרטון לא ממש למדתי, למעט העובדה שטקס האותות והצל"שים לאחר מלחמת יום כיפור נערך במשכן הכנסת.